מאמרים למכלול תשפ"ג 2023
תקציר
שאלת החינוך הראוי מול אתגרי העולם הדיגיטלי מעסיקה את אנשי החינוך בחברה כולה. בחברה הדתית סוגיה זו מועצמת בשל מערכת תפיסות וערכים מהותיים הנראים כסותרים זה את זה. מחקר זה עוסק בדילמות של המורה הדתי מול אתגרי העולם הדיגיטלי. הדילמות מתוארות משתי נקודות מבט על שני קצות הרצף הדתי־ לאומי, נקודת המבט של המורים הדתיים־לאומיים־תורניים ונקודת המבט של המורים הדתיים־לאומיים־ליברליים. המחקר בוחן את הדילמות של כל אחד מן המגזרים לאור השקפת עולמו בנוגע לפתיחות וסגירות כלפי העולם הדיגיטלי. זהו מחקר איכותני שבו רואיינו בראיונות עומק חצי מובְ נים 20מורים דתיים: 13מורים תורניים ו־ 7מורים ליברליים. ממצאי המחקר לימדו על שלוש דילמות מרכזיות המלוות את המורים בעבודתם החינוכית, ועל פער בין הדילמות המעסיקות את המורים התורניים לדילמות המעסיקות את המורים הליברליים. הדילמות שהעלו המורים שיקפו ערכים מתנגשים בשלושה מוקדים חינוכיים: התנגשות בין סמכות לאוטונומיה — דילמות הקשורות במתח שבין שימוש בסמכות כדי להציב גבולות בין העולם הדתי לעולם הדיגיטלי לבין מתן אוטונומיה לתלמיד; התנגשות בין מסורתיות לרלוונטיות — דילמות הקשורות במתח שבין מסורתיות ונאמנות דתית של המורה והצורך שלו להיות רלוונטי ולהכיר את עולם התלמידים; התנגשות בין מסורתיות לפלורליזם — דילמות הקשורות במתח שבין חינוך מסורתי דוגמטי לבין חינוך פתוח ופלורליסטי. המורים התורניים חוו דילמות בהתנגשות שבין סמכות לאוטונומיה וכן בהתנגשות שבין מסורתיות לרלוונטיות. המורים הליברליים חוו דילמות בהתנגשות שבין מסורתיות לפלורליזם. מחקר מלמד כי אומנם נקודת המוצא של התנגשות בין העולמות משותפת לשני המגזרים, אך מעבר לכך ישנו פער גדול ביניהם וקשה למצוא מכנה משותף ביחסם לעולם הדיגיטלי. ממצאי המחקר מעלים כיווני חשיבה בנוגע ליכולתו של החמ"ד להוות בית לכל הזרמים הדתיים הקיימים בו ולעיצוב מדיניותו בנוגע לאתגר הטכנולוגי.
תקציר
המאמר מציג מחקר שמטרתו להשוות בין מידע המתקבל מרפלקציית היגדים לבין מידע המתקבל במקביל מרפלקציה טקסטואלית. הרפלקציות נערכו על הוראה בצמד במהלך ההתנסות. רפלקציית ההיגדים נעשתה מדי חודש ויצרה תמונה רצופה של התהליך. הרפלקציה הטקסטואלית נערכה בסוף סמסטר ראשון. במחקר השתתפו 82 סטודנטיות. נמצא כי ההוראה בצמד כוללת שלושה גורמים: תקשורת עם המורה המכשירה, שותפות מקיפה והוראה בפועל. נמצא מתאם מובהק בין הרפלקציה הטקסטואלית לרפלקציית ההיגדים. למחקר זה השלכות מעשיות להכשרת מורים, שכן הוא מציע את האפשרות לביצוע רפלקציה המשלבת את מעלות שתיהן ולקבל תיאור מקיף יותר של תהליך נחקר, ללא טרחה ועומס רבים תוך יכולת הפקת מידע יעיל ומהיר.
תקציר
הספרות העוסקת במשנתו של רבי נחמן מברסלב הינה ענֵ פה וחולשת על מגוון גדול של היבטים שמציעה משנתו החסידית. מחקר זה מתמקד במשנתו החינוכית של רבי נחמן תוך התמקדות על המתח המתקיים במרחב השיח החינוכי בין תאולוגיה ובין ביקורת. באופן עוקב, הטיעון ההגותי שאבקש לבסס במאמר הנוכחי הוא כי ניתן לאתר בכתביו של רבי נחמן מברסלב משנה הכורכת יחדיו תאולוגיה, חינוך וביקורת, באופן כזה שממצב את המשנה הזו כמוקד יסודי במערך ההנהגה החינוכי־חסידי של רבי נחמן, כאדמו"ר, כרבי חסידי. בניתוח הדיאלקטי המוצג במחקר אני עושה שימוש במבנה תאורטי פרשני, תאולוגיה חינוכית ביקורתית, כדי לפרש תורות במשנתו החסידית־חינוכית של רבי נחמן. במהלך זה, התורות הנבחנות מוצגות כמדגישות נורמות חינוכיות המשחזרות מעמד מכונן שבו משנתו החינוכית־נורמטיבית של המנהיג החינוכי, המנהיג החסידי, מוצבת בתווך שבין תאולוגיה ובין ביקורת — בין אוטופיה דתית ובין אנטי־אוטופיה, מסוגת התאוריה הביקורתית. זאת, באופן כזה שמונע ממנו לנכס לעצמו עמדה ידענית מוחלטת מחד גיסא, ומונע ממנו, מאידך גיסא, להפיק פרקטיקות רוחניות אקסטטיות שמטרתן מיסוס ההיבט הדעתני של הקיום האנושי. הקשרים ספרותיים במעגל הגותי רחב, כמו גם השלכות העולות מן המחקר, נידונות בחלק הדיון.
תקציר
גידול ילד עם צרכים מיוחדים הינו אתגר מורכב למשפחתו, ובעיקר לאימהות שלרוב נושאות את עיקר נטל הטיפול בילד. לצד הקשיים הרבים שאימהות חוות ישנן עדויות על צמיחה אימהית כתוצאה מגידול ילד עם לקות. המחקר הנוכחי מתמקד בצמיחה ממשבר של אימהות לילדים עם לקויות ברצף ה־ASD. שאלת המחקר שעמדה בבסיס המחקר הנוכחי הייתה: האם סוג הלקות (תסמונת דאון/ASD) ימתן את הקשר שבין התמיכה החברתית של האם לתחושת הצמיחה שלה? 99 אימהות לילדים עם הפרעת ספקטרום האוטיזם (ASD) ו־119 אימהות לילדים עם תסמונת דאון מילאו 3 שאלונים לדיווח עצמי: דמוגרפי, תמיכה חברתית, צמיחה ממשבר. מהממצאים עולה שבהשוואה לתסמונת דאון, מאפייני ASD עשויים לתרום לצמיחה פחותה בקרב האימהות, אך תמיכה חברתית קשורה לצמיחה רבה יותר בקבוצת האימהות לילדים עם ASD. תוצאות המחקר מדגישות את חשיבותה של תמיכה חברתית, בייחוד עבור אימהות לילדים עם ASD, ואת הצורך בתוכניות שיעזרו להן לקבל תמיכה זו שעשויה לסייע להן בהתמודדות מיטבית עם הטיפול בילדן בעל הלקות.
תקציר
רבי צדוק רבינוביץ הכהן מלובלין (תקפ"ג–תר"ס) מוכר כהוגה חסידי מעניין ונועז ברור לכל המעיין במשנתו שהיא מקיימת זיקה תוכנית הדוקה עם תורת רבו, רב מרדכי יוסף ליינר, בעל "מי השלוח." השפעה זו גם באה לידי ביטוי בכתיבתו, בהיות מרבה להביא אמירות מרבו, תחת התחיליות "שמעתי" ו"קיבלתי." על רקע זה בולטת העובדה שספר "מי השלוח" איננו מוזכר כלל בשמו אצל רב צדוק. המאמר דן בשאלה מה מבטאת התעלמות מכוונת זו. המאמר מתחקה אחר שני אזכורים רמוזים של ספר "מי השלוח" בכתיבת רבי צדוק, ומציע שניתן ללמוד מהם על יחסו של רבי צדוק לא רק לספרו של רבו, אלא בכלל על עמדתו בנוגע למה שמותר ו/או אפשר לכתוב. ההכרעה של רבי צדוק, שבכל הנוגע לדברי רבו "מסתפק" רק בציטוטים ישירים נובעת מההכרה העמוקה על אודות החולשה האימננטית של הכתב — ה"אות" הנעדרת "קול," קולו של המורה. מודעות זו, המלווה אותו במהלך כתיבת תורתו, מקרינה למעשה על התכנים העולים על הכתב. האופן שבו בחר לכתוב מהווה אפשרות חלופית למה שהוא רואה כניסיון בלתי אפשרי להביא "קול" בצורת "אות" בספר "מי השלוח." הצעה זו לא רק שתבהיר את צורת כתיבתו שלו, הנעה באופן דיאלקטי, ברצוא ושוב מתמיד ורוויה "חוסר שקט," אלא תציף את הדמות הדתית העולה מצורת כתיבה כזו
תקציר
מחקר זה בוחן את הלמידה מרחוק במכללה לחינוך, למידה שהתפתחה עם התפתחות הטכנולוגיה ובייחוד בתקופת מגפת הקורונה. מחקרים מצאו תועלות רבות בצורת למידה זו, אך גם אתגרים רבים. מטרת המחקר היא לבחון כיצד נתפסה הלמידה מרחוק על ידי הסטודנטים בתקופת הלמידה מרחוק. המחקר נערך בקרב 807 סטודנטים במכללה לחינוך. המחקר נערך בגישה האיכותנית. נמצא כי אף על פי שהסטודנטים נשאלו שאלה פתוחה ביחס ללימודים, רוב המשובים התייחסו לנושא הלמידה הרגשית־חברתית ()SEL ופחות לפדגוגיה, לדידקטיקה ולדרכי ההוראה. מבין חמשת רכיבי ה־SEL רכיב המודעות העצמית נמצא כדומיננטי ביותר. באמצעות פיתוח מודעות זו ניתן להכיר באילו תחומים האדם נדרש להשתפר ואילו דרכים מתאימות עבורו. רכיבי המשנה הדומיננטיים שנמצאו הם: "זיהוי חוזקות וחולשות" — היחס ליכולות למידה, ריכוז ושיתופיות בלמידה; "תודעה של צמיחה והתפתחות" — העשרת ידע בקורסים יישומיים, העצמה אישית והתפתחות אישית רוחנית.
תקציר
במאמר זה אעסוק בחוויית הייסורים הנשלחים מהא־ל לאדם, כפי שהיא מצטיירת במקרא ובספרות חז"ל. אני סבור כי ניתן לזהות בספרות חז"ל התייחסות מחודשת אל הייסורים שאינה מופיעה מפורשות בספרי המקרא. התייחסות חדשה זו מתבטאת בכך שהייסורים אינם נתפסים רק ככלי להחזרת האדם בתשובה אלא כיֵ שות עצמאית, המאזנת את חובו של האדם החוטא מול הא־ל. אנסה להראות כי שינוי זה קשור בשינוי פרדיגמטי בספרות חז"ל שחוקרים שונים תיארוהו כצמיחת החשיבה הכלכלית ביחסי האדם והא־ל. שינוי זה מוביל לתפיסה מחודשת של יחסי השכר והעונש, וכן באופן שהייסורים נחווים בו. כתוצאה מכך, ניתן לזהות בספרות חז"ל מנעד תגובות רחב יותר לייסורים ממה שאנו מוצאים במקרא, כגון רצון לקבלם או לדחותם. תגובות אלו מתאפשרות שכן הייסורים נתפסים ככלי למעין זיכוי רוחני, ולכן אפשר לשמוח ולרצות בו אך אפשר גם לנסות להימנע ממנו.
תקציר
זיכרון השואה בישראל הונחל כבר במהלכה מנקודת מבט ציונית. מאוחר יותר הודגשה נקודת המבט האוניברסלית. חרף הביקורת שהושמעה על השימוש שנעשה בשואה, משתי נקודות מבט אלה, הלגיטימיות של העיסוק בלקחים האוניברסליים והציוניים של השואה נותרה על כנה. במשך שנים רבות דנו היסטוריונים בממדים האמפיריים של השואה, תוך הפגנת אדישות כלפי התגובה הרוחנית היהודית בנוגע לשאלות הקיומיות שהיא העלתה. אלא שבירור התגובה הרבנית לשואה העלה תמונה אחרת. למחשבה הרבנית היה מכנה משותף, גם אם בסגנונה ובמסריה היא ביטאה עמדות מגוונות. חשיפת הגות זו אפשרה להתבונן על התהליך שעברו הרבנים עצמם בהכרה ובהבנה של ייחודיות המאורעות ובגיבוש הפרשנות עליהם, תוך כדי התרחשותם ובעיקר כאשר נודעו ממדיהם. המשגת תכנים אלה כחלק מהוראת השואה כרוכה בגישור על פערים עמוקים של ידע, ערכים ומיומנויות. אציע להרחיק את הדיון מהשדה ההיסטורי אל עולם המחשבה של חז"ל. בכך, אצביע על רציפות רעיונית ביחס לפורענויות ופשרן הנמתחת מן התנ"ך, עוברת דרך מקורות חז"ל ומגולמת גם בעמדה הרבנית לגווניה ביחס לשואה. את המאמר אחתום בחשיבות ההתייחסות לממד הרעיוני הדתי של השואה והלקחים העולים ממנו, כחלק מהוראת "הסיפור השלם" של השואה.
תקציר
המאמר מתמקד בכתיבת מחקרים איכותניים שבהם נחשפת עמדת תצפית כפולה, פנימה והחוצה: מבט לעולם התופעה הנחקרת, ומבט החוקר כלפי עצמו, כשוהה במרחב הנחקר, מתוך תפיסת רצף בין המבט החיצוני לפנימי. במאמר זה, הנכתב לזכר חברתנו פרופ' חוה גרינספלד ז"ל, בחרנו להתבונן בקולן של שבע חוקרות באמצעות מתודולוגיה של חקר מסמכים (Analysis Document). המסמכים מייצגים כתיבה בשלוש סוגות: כתיבת זיכרונות (Memoir) וכתיבה אוטוביוגרפית, כתיבה אנתרופולוגית וכתיבה אוטו־אתנוגרפית. נבחרו מחקריהן של חוקרות בתחום מדעי החברה והרוח מארה"ב ומישראל: ננסי מילר, חוה גרינספלד, אליין לואלס, קרולין אליס, סמדר בן־אשר, יעלה רענן ואילנה אלקד־להמן. במחקריהן החוקרות נותנות ביטוי בדרכים שונות לזהותן, מייצגות סוגיות בפרשנות ייחודית בזכות זהות זו, ומגיעות להבנות שספק אם היו מתקבלות בדרכים אחרות. הכתיבה כפולת הפנים וגלוית הקול נבחנת מנקודת מבט אונטולוגית, מבחינה אפיסטמולוגית ומבחינה מתודולוגית. כמו כן נבחנות הסוגיות האתיות שמתעוררות בכתיבה מחקרית זו.
תקציר
מחקר זה הינו בעל ממד היסטורי־קוריקולרי ומבקש להראות איך תוכניות הלימודים במחשבת ישראל מהוות כלי חינוכי להתמודדות עם משברים לאומיים וחינוכיים. בין תוכניות הלימודים שנבדקו היו תוכניות רשמיות — שנכתבו על ידי משרד החינוך, ושאינן רשמיות —שנכתבו על ידי אנשי חינוך והוגי דעות, שלא במסגרת משרד החינוך. המחקר התמקד בטקסטים — בתוכניות עצמן, ובקונטקסטים — בגורמים שהביאו לפיתוחן. ניתוח התוכן של התוכניות הושתת על תבחינים קוריקולריים פנימיים הנגזרים מהתוכניות עצמן: רציונל, מטרות וחומר הלימודים, ועל תבחינים קוריקולריים חיצוניים לתוכנית הלימודים: המבנה הלינארי של טיילר (Tyler). במחקר נמצאה התייחסות לשני סוגי משברים: לאומיים — מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, וחינוכיים — כפירה, חילון ומתירנות. משברים אלו נבחנו דרך הפריזמה של חקר החברה הציונית־דתית. בשל העיסוק החינוכי המתמשך לאורך שנים במשבר החילון, כפי שמופיע בתוכניות הלימודים בתחום, מוצע לבדוק את השפעת חומרי הלמידה שבתוכנית הלימודים העכשווית על תלמידי החינוך הממלכתי־דתי, וכן את הכלים החינוכיים שהמורים מצוידים בהם.
תקציר
לעומת הראי"ה קוק, שכתב כי "מקורות מחשבותיו מפכים הם רק מאהלי שם", שכן, כפי הנראה, לא הכיר את ההגות הפילוסופית המערבית במקורה, הרי שבנו, הרצי"ה קוק, הכיר את ההגות הזו לפני ולפנים ואף אמר על עצמו כי הינו "מחותן גדול עם הספרות האירופאית". במאמר זה אני לוקח את הגותו של הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה כמקרה מבחן. אראה את יחסו השלילי של הראי"ה להוגה זה, לעומת יחסו החיובי של בנו הרצי"ה, שהזכיר אותו פעמים רבות בשיעוריו מתוך הערכה גדולה ועמוקה, ואף ראה בו "נשמה גדולה שהתגלגלה אל בין הגויים". אבקש להסביר את ההבדל הזה גם בעובדה שהרצי"ה קרא את ספריו של ניטשה במקורם, ולכן "הרשה" לעצמו להישבות בקסמיו ובעוצמה הגדולה העולה מבין השורות. בנוסף לכך, ההבדל נובע מכך שההתמודדויות של הראי"ה שונות היו מאלו של הרצי"ה, שכן הראי"ה התמודד עם הטענה הרואה ביהדות דת ארכאית ומיושנת שאינה רלוונטית למציאות החיים, בעוד שהרצי"ה התמודד עם אלו שביקשו לוותר על אוצרות הגלות ולדלג, כפי האמרה הידועה, "מן התנ"ך אל הפלמ"ח", ולכן ראה לנכון להשתמש דווקא בפילוסופיה הניטשיאנית לביסוס השקפתו.
תקציר
מחקר זה מבקש לבחון מדדי הצלחה של נשים חרדיות בתוכניות אקדמיות ייעודיות למגזר החרדי תוך השוואה בין תואר ראשון ותואר שני. השתלבות נשים מהמגזר החרדי באקדמיה עלתה עם הנגשת הלימודים האקדמיים למגזר החרדי מתוך הבנה כוללת כי קידום קבוצות מיעוט בשוק העבודה קשור בהעלאת ייצוגן במוסדות להשכלה גבוהה. הנגשת הלימודים האקדמיים למגזר החרדי מתמקדת בתואר הראשון כמפתח להשתלבות בשוק העבודה, ואילו לגבי תואר שני קיימים שני מסלולים, האחד — במקומות שבהם פעלו מסגרות אלו טרם כניסתה לתוקף של המדיניות המאפשרת הפרדה רק בתואר ראשון, והאחר — תוכניות המתקיימות במכללות לחינוך השייכות לחמ״ד ומורשות לקיים לימודים בהפרדה. במחקר השתתפו 116 נשים בוגרות תואר שני בשלושה מסלולי לימוד: הוראה, סיעוד ועבודה סוציאלית. המשתתפות ענו על שאלון הכולל פרטים סוציו־דמוגרפיים, מרכיבי הנגשת התואר למגזר החרדי, ומדדי הצלחה הכוללים ממוצע ציוני התואר ושביעות רצון בשני התארים שנלמדו. ממצאי המחקר מלמדים כי הקשר בין מרכיבי הנגשת התואר למגזר החרדי ומדדי הצלחה חזקים ומובהקים יותר בתואר השני, ואלו גם מנבאים באופן מובהק וגבוה יותר שביעות רצון בהשוואה לתואר הראשון. ממצאי המחקר שופכים אור על חשיבות הנגשת הלימודים לחברה החרדית גם בתואר השני, שאומנם אינו משמש מפתח כניסה לשוק העבודה אך בהחלט מאפשר קידום והתפתחות מקצועית בו.
הקדשה
מאמר זה נערך לעילוי נשמתה של דודתי, מרת חוה גרינספלד ע"ה, אשר כבר ביום היכנסי בברית המילה הייתה היא זו שהכניסתני, יחד עם דוד עמוס יבלחט"א, לבית הכנסת (מנהג ה"קוואטער"), ולאחר מכן בכל שנות לימודיי בישיבת חברון זכיתי לקרבתו המיוחדת של דוד עמוס בפגישתנו הקבועה מדי יום שישי. גם בתקופת מחלתה הקצרה הייתי מהאחרונים ששמרה איתם על קשר, עד ימיה האחרונים ממש. דודה חוה ע"ה הייתה סמל ודוגמה בחיבור למקורותיה, סבא וסבתא ז"ל, ולמעלה בקודש, ובכבוד הרב שהיא רכשה להם. במאמר זה חיפשתי את המקורות לפיוט "ברוך ה' יום יום" מזמירות שבת, ולהוכיח את השיטתיות בשיבוצים שבו. דודה חוה ע"ה היוותה עבורי השראה לצורת עבודה שיטתית ויסודית מתוך ביסוס על מקורות מהימנים. יהיו הדברים לעילוי נשמתה. תודה רבה לאשתי, אסתי שטיינמץ, מרצה בקורס לסמינריון מחקרי במכללה, על עזרתה בכתיבת המאמר.
הקדשה
כאשר הוקם במכללה מרכז "מעשה חושב" לפיתוח החשיבה, על ידי ד"ר חוה גרינספלד ז"ל, היה חשוב לחוה ז"ל שהנושא שנתפס בזמנו ככלי הוראה חדשני, מעניין ומאתגר, יהיה מותאם גם לדרכם של חז"ל הקדושים. כשנתבקשתי על ידה לחפש במקורות התייחסות לנושא, נוכחנו לראות שלא רק ש"אין חדש תחת השמש", אלא אף שהדבר מצוי במקורות בעומק ובהיקף אפילו רחב יותר מכפי שהוא אצל ה"מחדשים". המאמר הזה נכתב כסיכום להרצאה שנשאתי בנושא בקבוצות הראשונות של "מעשה חושב", כמענה לבקשתה של חוה ז"ל ובעידודה. יהי רצון שיהיו הדברים המשך למפעלה הייחודי, ולעילוי נשמתה.